סוציולוגיה – תואר ראשון

 

 

במה עוסקת הסוציולוגיה?

איך מתרחשות מהפכות? מתי וכיצד משתנות שיטות כלכליות? איך מגפה עולמית מתפשטת? האם כמו שמועות ואופנות? מה המאפיינים של קבוצות חברתיות, שמאפשרים לשמועות, אופנות ופייק־ניוז להתפשט במהירות? כיצד תרבות משפיעה על ציות או אי־ציות, ומה התהליכים הפוליטיים שמחזקים או מחלישים קבוצות ומעמדות חברתיים ופוליטיים? האם מה שנכון ליחיד נכון גם לחברה? האם החלטות של יחידים – למשל בתחום המיחזור – יכולות להשפיע על תהליכים גלובליים? האם חיצי האהבה פוגעים רק במי שמתאימים זה לזה מבחינה חברתית, ומה ההשפעה של תרבות וחברה על מיניות ועל מופעיה בציבור ובנפש פנימה? ובכלל – באיזו מידה החיים הפרטיים שלנו נקבעו "מלמעלה" – מההיסטוריה, מהתרבות, מסוֹכנים חברתיים או מהמדינה? והאם החברה מעצבת אותנו ואת המחשבות והרגשות שלנו? 

הסוציולוגיה מבקשת לתת לשאלות אלו ולדומותיהן תשובות, בדרך כלל מפתיעות ומסקרנות. כמגוון תחומי החיים בחברה וכמגוון החוויה האנושית, כך מגוון תחומי המחקר בסוציולוגיה. הסוציולוגיה היא מדע החוקר ומנתח חברות אנושיות ואת הקשרים ביניהן. היא בוחנת תהליכי שימור ושינוי חברתי ברמות ניתוח שונות. הסוציולוגיה מתמקדת בדינמיקות של החלקים המרכיבים את החברות, למשל היא עוסקת בחקר מוסדות כמו קהילות, אוכלוסיות, משפחות, מדינות, משטרים פוליטיים וקבוצות מגדר, גזע וגיל. הסוציולוגיה חוקרת מעמדות חברתיים, השפעת שינויים טכנולוגיים ואקלימיים על חברות אנושיות, ריבוד ואי־שוויון, מגדר, "סטייה", מהפכה, כלכלה, ארגונים, תנועות חברתיות, מחאות, ומאבק לצדק חברתי.

הסוציולוגיה משתמשת בחברה ובתרבות ככלי להבנה עצמית, להבנת ההיסטוריה ותהפוכותיה, ואף מתבוננת בתהליכי הייצור של זיכרון קבוצתי ומסורות לאומיות ואתניות. באמצעות מגוון כלי מחקר – כמותיים ואיכותניים, מיקרו ומקרו – הסוציולוגיה גם מנסה לחשוף חוקים ודגמים של התנהגות אנושית ולבחון אותם באופן השוואתי בחברות שונות. עושר זה של תחום הדעת מאפשר לחוקרות ולחוקרים צעירים להתמקם בתוך השיח המדעי בישראל ובעולם. אתם מוזמנים להצטרף אלינו למסע המרתק להבנה והעמקה בשאלות אלו.

 

מדוע ללמוד סוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים? 

ירושלים היא סביבה לימודית אידאלית, חיונית ויישומית לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. ירושלים מחברת בין העבר לעתיד ועומדת על קו התפר שבין תרבות המזרח והמערב. ירושלים מגלמת קונפליקטים רבים, הנובעים מההיסטוריה של העולם העתיק עם כל השינויים שהביאו איתם תהליכי המודרניזציה. כך למשל ירושלים מגלמת את המתח בין המסורות שצמחו בה ובין יישום של מאפייני אומת הסטארט־אפ הטכנולוגי והמדעי, זה שצומח מן האוניברסיטה ומוביל לפיתוח עירוני דרמטי. 

במקומות רבים בעולם מלמדים על מגוון תרבותי, על פוליטיקה וקונפליקט – אך החוויה לחיות וללמוד בירושלים על מנת להבין לעומק את מכלול התהליכים שהסוציולוגיה חוקרת היא חוויה מיוחדת ומעמיקה המשלבת בין תיאוריה ופרקטיקה. ירושלים היא במידה רבה מיקרוקוסמוס של החברה והפוליטיקה בישראל ושל סוגיות המעסיקות את העולם כולו, למשל הסכסוך הישראלי–פלסטיני. היא עיר פוליטית, תוססת ומלאה ניגודים ואפשר להבחין בה בתהליכים משמעותיים ביותר בפוליטיקה וממשלה, בכלכלה ותרבות. בירושלים מתקיימים חיים עירוניים לצד זהות מקומית מפותחת, חיים שכמו קפאו בזמן למול פוסט־מודרניזם עיצובי – ניגודים אלו הופכים את העיר לאחת המעבדות הסוציולוגיות המעניינות ביותר בעולם.

מדוע ללמוד במחלקה בירושלים?

המחלקה בירושלים היא המחלקה הראשונה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שהוקמה בישראל. עם שורשים במחקר השוואתי של חברות וציוויליזציות, מודרניזציה ותרבות, המחלקה הלכה וגיוונה עם השנים את תחומי המחקר בה ושמרה על פלורליזם מתודולוגי ופתיחות מחקרית. במחלקה נערכים שיתופי פעולה הדוקים עם חוקרים בתחומי האנתרופולוגיה, הארגונים והדמוגרפיה. חברי המחלקה זכו בפרסים רבים, וממשיכי דרכם כיום ממשיכים במסורת עם זכייה בפרסי ישראל, בפרסי אמ"ת ובמענק מקרן גוגנהיים היוקרתית. 

על הקמפוס הירושלמי

אין כמו ללמוד סוציולוגיה בהר הצופים. למולו העיר העתיקה, הלב הפועם של שלוש הדתות האברהמיות; האמפיתיאטרון ההיסטורי, הגן הבוטני המקסים המעניק רגעים של חסד שָקט... אין כמו הקמפוס הירושלמי ללמד על היסטוריה וזהות, על קונפליקט ושימור חברתי, על מגוון תרבותי וחיים בדו־ותלת־קיום.  

 

על לימודי הסוציולוגיה במחלקה שלנו

החברים והחברות במחלקה מלמדים נושאים מגוונים מאוד בסוציולוגיה: 

 

פרופ' עמליה אוליבר עוסקת בסוציולוגיה ארגונית ומתמקדת לאחרונה בנושאים של חדשנות, יזמות ורשתות. מחקרה מתמקד בפלטפורמות לקידום חדשנות ויזמות בפריפריה, יזמות טכנולוגית ונשים, והקשרים אתניים (יהודים וערבים) של יזמות טכנולוגית. נוסף לכך היא חוקרת יזמות חברתית וסיפורי חיים של יזמים חברתיים בישראל.

פרופ' גילי דרורי עוסקת בגלובליזציה וגלוקליזציה, ארגון וניהול, תיאוריית החברה העולמית וגישות מוסדיות; מדע, חדשנות והשכלה גבוהה; תרבות עולמית ומִמשלוּת.

פרופ' מיכל פרנקל עוסקת במגדר, אתניות, גזע ודת וההצטלבות ביניהם בארגונים וסביבתם. מחקריה קושרים בין תהליכים מקרו־חברתיים ויחסי כוח ברמה הגלובלית והלאומית ובין דפוסי פעולה של אנשים מקבוצות מיעוט במרחבים ארגוניים. במחקריה היא תורמת לתיאוריות בתחום החקירה הביקורתית בארגונים והצטלבותיות של מגדר ודת וכן לתיאוריות של אסתטיקה, מרחב וחומריות בארגונים. מיכל מלמדת את קורס המבוא לסוציולוגיה, וכן קורסים על מגדר ומגוון בארגונים, סוציולוגיה של מגדר, תיאוריות סוציולוגיות וקורסים העוסקים בחברה בישראל. 

ד"ר אריז' סבאע'־ח'ורי עוסקת באופן שבו פרקטיקות חברתיות ופוליטיות שזורות זו בזו ומעצבות את החברה והפוליטיקה, במיוחד בהצטלבות בין שאלות של לאום, מעמד, מגדר וקולוניאליזם. היא כותבת ופועלת בתוך קהילות הידע של סוציולוגיה פוליטית, סוציולוגיה אורבנית, סוציולוגיה של ידע וסוציולוגיה של הקולוניאליזם. מחקריה מתמקדים בקולוניאליזם התיישבותי, בזיכרון, בשאלות של אזרחות ובסוציולוגיה של ידע. מבחינה מתודולוגית, סבאע'־ח'ורי עובדת באמצעות ארכיונים, היסטוריה שבעל פה, ראיונות וניתוח טקסטים חברתיים ופוליטיים. היא מלמדת קורסים העוסקים בסוציולוגיה פוליטית, סוציולוגיה של החברה הפלסטינית, מתודולוגיה ביקורתית וגישות תיאורטיות לחקר הסכסוך הישראלי–פלסטיני.  

פרופ' עדנה לומסקי־פדר עוסקת בחקר התרבות תוך התמקדות בחברה הישראלית. תחומי העניין שלה הם שירות צבאי, צעירים, הגירה וזיכרון לאומי. ביתר פירוט, לומסקי־פדר חוקרת את הממשק שבין צבא ומגדר ומנתחת סוגיות של זהות בהקשר של הגירה. היא בוחנת את היחסים הבין־דוריים במודרניות המאוחרת ואת יחסי הגומלין שבין זיכרון לאומי, זיכרון דורי וזיכרון אישי. לומסקי־פדר משתמשת במחקריה במגוון שיטות איכותניות כגון סיפורי חיים, ראיונות עומק ותצפיות.

פרופ' גד יאיר הוא סוציולוג של תרבות. מחקריו עוסקים בהשוואות בין ישראל, גרמניה וארצות הברית. הוא מתעניין בהשכלה גבוהה ומדע, ומחקריו חושפים יסודות תרבותיים של מחשבה וסגנון אינטלקטואלי. מחקריו משלבים ניתוחים כמותיים לצד ניתוח של ראיונות עומק ותצפיות.

פרופ' ורד ויניצקי־סרוסי היא סוציולוגית של תרבות ומתמחה בזיכרון קולקטיבי והנצחה. המחקר האחרון שלה בוחן את שאלת הזיכרון הקולקטיבי של מגפות עבר ושל Covid-19. היא מלמדת קורס על שתיקה, זיכרון קולקטיבי ושיטות מחקר איכותניות. 

פרופ' אווה אילוז היא סוציולוגית של התרבות. מחקריה מתמקדים בסוציולוגיה של הקפיטליזם, סוציולוגיה של רגשות, סוציולוגיה של מגדר וסוציולוגיה של תרבות. עבודתה בוחנת את השפעת הקפיטליזם על הרגשות, קומודיפיקציה של הרומנטיקה, ומשמעותם של החופש, הבחירה והאינדיווידואליזם בעולם המודרני.

פרופ' איתן אלימי הוא סוציולוג פוליטי שבוחן את הממשק וההשפעה ההדדית בין כוחות ותהליכים חברתיים ובין כוחות ותהליכים פוליטיים בישראל ובעולם, תוך דגש מחקרי ולימודי על תנועות חברתיות, מחאה פוליטית והקצנה לאלימות וטרור, דינמיקות של סכסוך ותהליכי שלום, והתפתחות יחסי מדינה וחברה בהקשרים היסטוריים השוואתיים.

פרופ' נורית שטדלר היא סוציולוגית ואנתרופולוגית המלמדת במחלקה קורסים בתחומי התיאוריה, הסוציולוגיה והאתנוגרפיה של הדת. היא עוסקת בשאלות של חילון וקדושה, פונדמנטליזם והתחזקות דתית ובשאלות על הקשר בין המדינה לדת היומיום. כמו כן היא חוקרת מקומות קדושים, טקסים ואיקונוגרפיה דתית. 

ד"ר אדם הייס הוא סוציולוג של הכלכלה. במחקריו הוא עוסק בהיבטים הסוציולוגיים המשפיעים על קבלת החלטות פיננסיות ובוחן את המבנה של ההתנהגות הכלכלית.

ד"ר ג'וש גצקו חוקר מדיניות ציבורית, בתי כלא, אוניברסיטאות ומצוינות.

ד"ר יעל ברדה עוסקת באופן שבו פרקטיקות ארגוניות של יומיום במדינה מעצבות את הפוליטיקה, במיוחד בצומת הפורה של משפט, גזע ובירוקרטיה. היא כותבת ופועלת בין קהילות הידע של סוציולוגיה של המשפט, הסוציולוגיה ההיסטורית ההשוואתית – במיוחד אימפריאליזם וקולוניאליזם – סוציולוגיה של המדינה, סוציולוגיה של ביטחון וסכסוכים, משפט בינלאומי, וזכויות אדם בישראל/פלסטין. מחקריה התמקדו במורשת האימפריה הבריטית, בחברה בישראל/פלסטין, בהודו ובקפריסין, ומתרחבים עתה גם לבירוקרטיה בקולוניות הצרפתיות במרוקו ואלג'יריה. מתודולוגית, ברדה חוקרת באמצעות ארכיונים, אתנוגרפיה מוסדית וניתוח של טקסטים משפטיים ובירוקרטיים. 

ד״ר תמי רובל ליפשיץ עוסקת באופן שבו מגמות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות באות לידי ביטוי במרחב הארגוני. מחקריה עוסקים בקידום שוויון מגדרי ומִגוון בארגונים, באופנים שבהם ערכים אישיים ותרבותיים באים לידי ביטוי בארגונים, ביחסי כוח, שותפות וקונפליקט, בתהליכי ייעוץ ופיתוח ארגוני, ובארגונים כמרחב של שינוי אישי וחברתי. 

 

יחסי קהילה–אוניברסיטה 

כסוציולוגים וסוציולוגיות, חלקנו שותפים פעילים בעיצוב ובקידום תהליכים של שינוי חברתי, תרבותי ופוליטי במרחב העירוני וברחבי המדינה. הידע הסוציולוגי התיאורטי ומתודולוגיות המחקר שלנו הם כלים יקרי ערך שמסייעים להבנה ומאפשרים להתערב בתהליכים חברתיים, כלכליים ותרבותיים בעידן של שינויים מרחיקי לכת.