המחלקה מרכינה ראש לזכר פרופסור חיים אדלר שהיה חוקר במחלקה לאורך חלק ניכר מהקריירה שלו באוניברסיטה העברית והניח יסודות גם לפיתוח יסודות של חקר המנהיגות בארגונים ומחוצה להם. פרופ' ישראל כץ כותב לזכרו:

פרופסור מיכאל שלו כותב לזכרה של פרופסור רבקה בר יוסף, חוקרת פורצת דרך והאשה הראשונה שעמדה בראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

הרב מנחם מנדל שניאורסון היה המנהיג הכריזמטי של התנועה החסידית חב"ד והמשיח המיועד לה. ובכל זאת, כאשר נפטר בשנת 1994, הלהט המשיחי שהוא השרה לא שכך. היום, קבוצת חסידים קיצוניים, הקרואים "משיחיסטים", משתמשת באמצעים מסורתיים וטכנולוגיות דיגיטליות על מנת לשמר את הרבי בצורה מוחשית. הם מנהלים איתו דיאלוג מתמשך, משתתפים בטקסים ספציפיים ומפתחים תרבות חזותית הולכת ומתרחבת של דיוקנאות וסרטונים. בספרו, פרופ' בילו חוקר את קבוצת המשיחיסטי ובוחן כיצד הפרקטיקה הדתית יכולה לקיים את האמונה כי דמות משיחית היא קיימת ונגישה גם אחרי מותה.

מחקרו של הקר בוחן את ההשפעות של עבודה גלובלית על מערכות זמן דתיות של עובדים בהייטק (יהודים, נוצרים, מוסלמים). הקר מתמקד במתח הנוצר בעידן הקפיטליסטי והפוסט מודרני בין זמן עבודה לזמן הדתי, מתח ההולך וגובר ככל שהעבודה מחלחלת ללוח הזמנים של הפרטים מחד גיסא ונוכחותה המשמעותית של הדת בספרה הציבורית ובחיי היומיום מאידך גיסא. הקר בוחן זאת בעזרת מחקר אתנוגרפי בקרב עובדי הייטק דתיים והאופן בו הם מנהלים את המתח בין מערכת הזמנים הדתית, תנועת גרמי השמיים, מערכת הזמנים של המדינה, מערכות כלכליות ומערכות הזמנים של תעשיית ההייטק (שפעמים רבות מותאמת לימי העבודה בארצות הברית).