אנחנו נרגשים להזמין אותכןם לפגישה השלישית בסמסטר ב׳ של סמינר המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. הפעם נארח את פרופ׳ עמיר גולדברג מאוניברסיטת סטנפורד - אחד הסוציולוגים המובילים כיום בעולם בשימוש בבינה מלאכותית ואלגוריתמים לצורך מחקר חברתי - אשר ידבר על:  

״למי ניתנה הנבואה? מודל בינה מלאכותית מראה שמנכ״לים, שופטים ופוליטיקאים בעלי חזון מגיעים מהשוליים״

 

יום שני ה19.4.21, בין השעות 18:30-20:00 (שימו לב לשעה השונה). 

 

קישור לזום - https://tinyurl.com/huji-socio13

 

תקציר ההרצאה: 

מה זה חזון ומאיפה הוא מגיע? אנו נוטים לייחס חשיבה מחוץ לקופסה לגאוניותם של יחידה סגולה. אבל היכולת לדמיין עתיד שונה מההווה, והמוטיבציה לקרוא תיגר על הנחות יסוד קיימות, קשורים מהותית במיקום החברתי של בעלת החזון. מחקר סוציולוגי קיים מתמקד לרוב באנשים, או בתוצרי החדשנות שלהם, אבל מתעלם מהרעיונות שמנחים אותם. על מנת להתגבר על האתגר הזה פיתחנו מדד, המושתת על מודל שפה מבוסס אלגוריתם בינה מלאכותית BERT (Bidirectional Encoder Representations from Transformers), אשר מכמת את מידת החזון בשפה טבעית כתובה או מדוברת. אנו מגדירים חזון כחדשנות קונטקסטואלית בעת הגייתה, אשר הופכת ליותר מקובלת בעתיד, ובוחנים את המקור החברתי של רעיונות בעלי חזון בבית הנבחרים האמריקאי, מערכת המשפט האמריקאית וחברות ציבוריות הנסחרות בבורסות אמריקאיות. פוליטיקאים, שופטים וחברות בעלי חזון זוכים להכרה, השפעה, והצלחה כלכלית. יתרה מזאת, התוצאות שלנו מצביעות על כך שרעיונות חדשניים בכל שלושת התחומים נוטים להגיע מהפריפריה. בין אם בעולם העסקים שמקדש חדשנות או בעולם המשפט השמרני וההיררכי, אנשים וחברות מייצרים חזון כאשר הם נמצאים בשוליים.

 

עמיר גולדברג הוא פרופסור חבר להתנהגות ארגונית וסוציולוגיה ומנהל ה-Computational Culture Lab בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד. הוא משתמש בכלים חישוביים, בעיקר עיבוד שפה טבעית, על מנת לחקור כיצד תהליכים חברתיים משפיעים על האופן בו אנשים מבנים משמעות מהחוויות היומיומית שלהם. המחקרים שלו עוסקים, בין השאר, בתרבות ארגונית, תרבות פוליטית וצריכה תרבותית, ופורסמו בכתבי עת סוציולוגיים וארגוניים כגון American Journal of Sociology, American Sociological Review ו Administartive Science Quarterly.