תקציר ההרצאה: 

התמסדות של מקצוע עתיר ידע מלווה בדרך כלל בהקמת מערך של מוסדות פרופסיונליים, דוגמת אגודה מקצועית ומוסדות הכשרה, בתהליך המכונה בספרות 'פרוייקט פרופסיונליזציה'. המטרות של פרוייקט פרופסיונליזציה הן ליצור קהילה מתואמת וזהות מובחנת של חברי המקצוע, לפעול במרוכז להשגת הכרה במומחיות בקרב הציבור ומצד המדינה, ובמיוחד למסד סגירות חברתית באופן המאפשר שליטה בהיצע המומחים. מדע הנתונים הוא מקצוע חדש, האמון על ייצור אלגוריתמים של למידת מכונה. אלגוריתמים אלה מיושמים במגוון רחב של משימות בשלל תחומי הידע. במסגרת המחקר נבחן המבנה המוסדי של מדע הנתונים. נערכו שלוש שנות אתנוגרפיה ונטנוגרפיה בקהילת מדעני הנתונים הישראלית, בכלל זה ראיונות עם 60 מדעני נתונים, תצפיות באירועי קהילה ותצפית מקוונת בפורומים המקומיים והבינלאומיים של מדע הנתונים. ממצאי המחקר העלו כי מדעני הנתונים מתנגדים להקמת מוסדות פרופסיונליים, ובמקומם הקימו אוסף של מוסדות אלטרנטיביים ופלטפורמות פתוחות, המקדמים את האתוס הפתוח של מקצועות ההנדסה הממוחשבים. במאמר זה אציג את התפיסות של מדעני הנתונים ביחס לפרופסיונליזציה, את המוסדות האלטרנטיביים שהקימו, את אתוס הפתיחות החברתית שהם מבקשים לקדם ואת המתחים והבעיות הכרוכים במיסוד של מקצוע ידע פתוח. לסיום, אדון בזיקה שבין הפתיחות המקצועית הממוסדת של מדע הנתונים לבין יחסי הכוח שלו עם הריבון ועם מקצועות אחרים.

ד״ר נטע אבנון היא פוסט דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, זוכת מלגת שפירא לשנת תשפ"ב. היא עוסקת בסוציולוגיה של הפרופסיות ובהשלכות האתיות והחברתיות של בינה מלאכותית. מאמריה התקבלו לפרסום ב-'Work, Employment and Society’, ’Journal of Professions and Organization’  ו'סוציולוגיה ישראלית'. היא עובדת עם פרופ' עמליה אוליבר על הפרספקטיבה הפרופסיונלית של רדיולוגים על בינה מלאכותית.